צביקה נרבט · 1975–1995. מוזמנים להיכנס לאתר הנצחה של יקירנו צביקה נרבט ז"ל
נפל בעת שירותו הצבאי
י"ז בטבת תשל"ו - ט' בניסן תשנ"ה
09.04.1995 - 21.12.1975
אנו מזמינים אתכם לעיין בתחנות חייו של צביקה - מהילדות בראשון לציון ועד לשירותו הצבאי - ולשתף אותנו בזיכרונות, בסיפורים או בתמונות משלכם, כדי שנוכל להמשיך ולשמור על האור שלו חי איתנו.
צביקה, גדל והתחנך בראשון לציון. בגן היה ילד למופת, כך אמרו עליו. היה קשוב ומקשיב, ידע להסתדר ולוותר, ורגיש לסובבים אותו. הוא היווה דוגמה במעשיו ובהתנהגותו. אהב ללכת לגן לשחק עם חבריו, שליוו אותו מאז ועד הצבא. בביה"ס היסודי "בארי" היה תלמיד טוב מאוד. הוא הרבה ללכת לחוגי ספורט מענפים שונים: כדורגל, כדוריד, שחייה ועוד. השתתף בתחרויות שונות, הגיע להישגים וזכה במדליות ותעודות רבות.
צביקה היה ילד אהוד בקרב חבריו, איתם בילה בשעות הלימודים ואחריהן. הם היו נפגשים, משחקים כדורגל ומטקות ומאזינים יחד למוזיקה. צביקה היה קשור מאוד לכלבו, סקיזר. הוא אהב אותו וטיפל בו במסירות רבה במשך 9 שנות חייו.
למד, ביסודי, בבי"ס "בארי", בחט"ב "אחרון הבילויים" ובתיכון "עמית". צביקה גדל על ערכי אהבת האדם והארץ, מלא באהבה. הוא היה חבר אהוד, אהוב ומסור שהשאיר חותם בלב כולם. הוא היה נער ביישן שהפך לגבר יפה תואר. בחט"ב ובתיכון - מונצח בפינת הנצחה לנופלים.
צביקה בחר במסלול הכשרה קרבי עם מוטיבציה רבה והבנת האחריות הכבדה בלשרת במדינה. הוא התגייס ב-31.7.94 ושירת בחטיבת גבעתי, גדוד "שקד", מחזור אוגוסט 94, מחלקה 2.
צביקה היה לוחם בוגר, רציני ואחראי, חדור מטרה ושליחות. הוא היה קשוב ונרתם לבצע כל המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. הוא היה אדם שאפשר להישען עליו – אף פעם לא מקטר, תמיד מעודד ודוחף קדימה את כולם, מוכן להתנדב לכל משימה ולהושיט יד תומכת לכל חבר במחלקה.
אמרו עליו שהיה "נאהב על כולם, חייל צנוע, אופטימי, חכם, שקט ושליו". החיוך הקטן והתמידי על פניו, גם בכל קושי שעמד בפניו, הפך לסמל הנצחי שלו – חיוך מעודד שכאילו אמר: "תשאירו לי, יהיה בסדר". הספיק לעבור את מסע הכומתה בהצלחה ואף נבחר למצטיין, אך לא סיים את המסלול המלא. הוא הספיק לשרת 8 חודשים בלבד. בן 19 היה בנופלו. קראו לו "המלאך הסגול של שקד אוג' 94".
ביום ראשון, ט' בניסן התשנ"ה, 9 לאפריל 1995, איבדנו את היקר לנו מכל. צביקה נהרג כשעשה את דרכו ליחידה לאחר חופשת השבת. צביקה יצא במפתיע לסוף השבוע, אחרי ששניים מחבריו קיבלו ביטול יציאה. הוא הופתע ושמח מאוד על האפשרות לצאת ולהיות עם חברתו, שני, שחגגה יום קודם את יום הולדתה. הוא נהנה מיום שישי בים ומהשבת בבית.
ביום ראשון, בדרכו לבסיס, עלה לאוטובוס מהתחנה באשקלון. הוא איחר מעט לקו ונאלץ לרוץ אחרי האוטובוס, עצר את הנהג, עלה – ומצא בו את מותו. מכונית תופת, נהוגה בידי מחבל מתאבד, התנגשה והתפוצצה באופן מכוון באוטובוס בו נסע. צביקה נפצע אנושות, פונה במסוק ונפטר מפצעיו בבית החולים.
אתרי הנצחה ומורשת