יחיאל טפירו ז"ל

"נולדתי בחיפה, גדלתי בבת ים ואני אמות בנתיבות".

ימים ספורים לאחר ראש השנה, בתאריך 15.9.1980 (ה' בתשרי תשמ"א),
בזמן שהוריו היו בחתונה של בן דודו בחיפה,
יחי רצה לצאת לאוויר העולם ונולד בבית החולים "כרמל".

חי, התחנך וגדל בבת ים. בנם של שאול ושרה טפירו, ואח לעידית הבכורה, ואחריו אודי וגילי.
למד בבית הספר היסודי ש"י עגנון ולאחר מכן בתיכון תל"ם.
בגיל 15 התקרב לדת והחליט שהוא חוזר בתשובה.
עזב את הלימודים ועבר ללמוד בישיבת "אור החיים" של הרב ראובן אלבז בירושלים.

לאחר מכן עסק במגוון עבודות נרחב, עד שלבסוף, תוך כדי לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה ברמת גן, החל לעבוד ב"פועלים בטלפון" באזור.
שם גילה אמביציה, ידע רב ויכולות טכניות ובין-אישיות,
והתקדם לתפקידי תומך ידע ורפרנט צוות אינטרנט.

בשנת 2009 הכרנו שם. אני הייתי בנקאית חדשה בצוות ניירות ערך זרים ולאחר כמעט חצי שנה של היכרות, הקשר עלה מדרגה ויצא לדרך.
בתאריך 21.2.11 התחתנו באולמי "שמיים כחולים" ברחובות, וייבאתי אותו בייבוא אישי לגור בנתיבות.
נולדו לנו במהלך 13.5 שנות נישואינו ארבעה ילדים: ענהאל, איתן, רוני וליבי,
שנולדה חודש וחצי לאחר פטירתו הפתאומית ולצערי לא זכו להכיר ולחוות אחד את השניה.

ליחיאל היה חשוב מאוד להתקדם ולהתפתח מבחינה מקצועית והוא אכן עשה זאת בכישרון רב.
לאחר מספר שנים בהן שימש מנהל רשת בחטיבת הביקורת בהנהלה הראשית של בנק הפועלים, הוא עבר להיות אחראי על ניהול המערכות הארגוניות במחלקת מחקר ופיתוח של החטיבה.
במהלך שנות עבודתו בבנק זכה פעמיים בתואר העובד המצטיין, ובצדק.

הוא הקדיש עתים לתורה, העריך מאוד את הרב יורם אברג'ל ואת בנו החיד"א.
הוא הקפיד מאוד על שלוש תפילות ביום, לא משנה איפה היינו או מה עשינו באותו רגע.
היה חלק משמעותי במניין של הרכבת, אליה היה משכים קום על מנת להגיע למקום עבודתו בתל אביב.

יחיאל היה שקט וצנוע, בעל חוש הומור ייחודי ואהוב מאוד בקרב החברים והשכנים.
בתקופת הקורונה, כשנבנה בית כנסת מאולתר באוהל בשכונה, הוא החל להכיר את השכנים לעומק.
מעל הכל, הוא היה איש של משפחה ובית.

שבוע לאחר יום הולדתו ה-44, בתאריך 23.9.24 בשעה 7:45, הוא התלונן לפתע על סחרחורת תוך כדי שהתחבר למערכת במחשב.
שניות לאחר מכן הוא התמוטט, על אף המאמצים הרבים של חמיו יעקב לבצע בו החייאה במסירות רבה ולאחר מכן גם נסיונותיהם של צוותי מד”א ואיחוד והצלה, לצערנו זה לא צלח. לאחר יומיים בבית החולים סורוקה הוא נפטר בתאריך 25.9.24 (כ"ב באלול תשפ"ד), שבוע בדיוק לפני ראש השנה.

הוא החל את מסע חייו בשבוע של ראש השנה תשמ"א וסיים אותם שבוע לפני ראש השנה תשפ"ד.
יחיאל קבור סמוך מאוד לציון של הבבא סאלי, שם גם חגג את בר המצווה שלו בדיוק 31 שנים קודם לכן.